אחריות הורית אינה רק ספירת לילות
אחריות הורית כוללת קבלת החלטות, נוכחות בשגרת החינוך והבריאות, זמינות לילד ונשיאה אמיתית במטלות היום יום. חלוקת זמן שווה על הנייר אינה מספיקה אם בפועל רק הורה אחד מנהל את חייו של הילד.
מנגד, אין הצדקה להפוך הורה שהיה פעיל ומשמעותי לפני הפרידה ל׳מבקר׳ לאחריה רק משום שהזוגיות הסתיימה.
מה בית המשפט בוחן
נקודת המוצא היא טובת הילד. בין היתר נבחנים הקשר של הילד עם כל הורה, היכולת ההורית, המעורבות שקדמה לפרידה, המרחק בין הבתים, מסגרות החינוך, גיל הילד, צרכיו המיוחדים והיכולת לקיים שגרה יציבה.
קונפליקט בין ההורים הוא נתון חשוב, אך אין לאפשר להורה לייצר חוסר תקשורת ואז להשתמש בו כטענה שמונעת מעורבות של ההורה האחר.
שוויון אינו תבנית קשיחה
יש משפחות שבהן חלוקה שווה מתאימה ומצליחה, ויש משפחות שבהן נכון לבנות מתווה אחר. המטרה אינה לנצח בתחרות על מספר הימים אלא להבטיח קשר רציף, משמעותי ובטוח עם שני ההורים.
גם הסדר התחלתי אינו חייב להיות ההסדר הסופי. לעיתים נכון לקבוע התרחבות הדרגתית, לבחון את ההסתגלות ולהתאים את השגרה עם התבגרות הילד.
כשהורה אינו רוצה להיות פעיל
הליך גירושין אינו הופך בהכרח הורה שלא נשא באחריות במהלך החיים המשותפים להורה פעיל לאחר הפרידה. קשה לכפות על אדם לקיים הורות מעשית אם הוא אינו מעוניין או אינו מסוגל לכך.
במצב כזה בונים הסדר שמגן על הילדים, מעניק להם יציבות ומביא בחשבון גם את הנטל המעשי והכלכלי שנשאר על ההורה המטפל.
המידע בעמוד הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי המבוסס על נסיבות המקרה. בדיני משפחה, פרט שנראה קטן עשוי לשנות את התמונה ואת דרך הפעולה.