חשש ספקולטיבי אינו מצדיק איסור גורף על יציאת קטינות לחו״ל

עיקרי ההכרעה

מה קבעה הערכאה?

• הקביעה שלא תתאפשר יציאת הקטינות מהארץ ללא קשר לטיב הערבויות החמירה יתר על המידה עם האם.
• הכרעת בית המשפט העליון שלפיה ביתן העיקרי של הקטינות אצל האם הפחיתה את החשש שלא תשיבן לישראל.
• ביטול זמני של צו עיכוב יציאה לתקופה קצרה יכול להינתן בכפוף לתנאים וערבויות המאזנים בין טובת הילדות, חופש התנועה ושמירת הקשר עם ההורה שנותר בארץ.
• החשש לאי־החזרת הקטינות לא הוכח כחשש ממשי, בין היתר משום שהאם יצאה עמן בעבר לחו״ל ושבה לישראל.
• העניין הוחזר לבית המשפט למשפחה לקביעת התנאים והערבויות שיאפשרו נסיעות עתידיות של כל אחד מההורים עם הקטינות.

המשמעות המשפטית

למה פסק הדין חשוב?

פסק הדין מדגיש שצו עיכוב יציאה אינו אמור להפוך לאיסור נסיעות קבוע רק בשל סכסוך הורי. יש לבחון את הסיכון הקונקרטי בזמן ההכרעה, להבחין בין הגירה לבין חופשה קצרה ולבדוק אם אפשר לאיין את החשש באמצעות בטוחות מידתיות.

מן ההלכה למעשה

המשמעות המעשית

בקשה לנסיעה עם ילדים צריכה לכלול מועדים, יעד, כרטיסי הלוך ושוב, פרטי קשר ובטוחות מוצעות. התנגדות צריכה להצביע על סיכון ממשי ומגובה — לא רק על חוסר אמון. בית המשפט רשאי להגביל את היעד למדינה החתומה על אמנת האג ולדרוש ערב מתאים או בטוחה כספית.